מחדל הקורונה - העדויות שלכם

״מתחילת הקורונה עד עכשיו אני בבית ללא שום הכנסה״

״הבקשה למזון הפכה להיות הבקשה השכיחה ביותר״

״אני ואשתי פוטרנו. ביחד הפסדנו 7,000 שקל בחודש״

״קשה לי מאוד. אני יכולה לבכות, אבל זה לא יפתור לי את הבעיה״

״אני רואה גברים הולכים ועובדים כאילו כלום לא קרה, ואנחנו הנשים בבית״

״אני לא יודע מה לעשות כל היום. אני בן 27 ומרגיש בן 82״

״להיכנס למחלקת קורונה ולטפל בחולים שם - זו זוועה״

״300 אלף שקל השקענו במקום - והם פשוט נעלמו״

״הבנתי שבעבודה החדשה אני מרוויח פחות משהיה לי כמובטל״

״מאז הפיטורין כל הביטחון שלי ירד. מה אני שווה?״

״אני שולחת אותו לבית הספר ומתפללת לטוב. אני לבד במערכה״

״כל עיכוב במתן הטיפולים מחזיר את הבן שלי אחורה״

״הבת שלי היתה מעורבת חברתית, היום היא לא רוצה לדבר עם אף אחד״

״כשאין תרבות האלימות חוגגת״

״מה תעשה אם יחידנית, עובדת חיונית, שסגרו לה את המעון המסובסד?״

״אני לא יכולה לתת לבן שלי מה שאני רוצה״

״הסתרתי מהבנות את הציוד של בית הספר, שלא יכאב להן״

״אני יוצאת מהבית, עובדת, חוזרת - ומוצאת את הילדים באותה תנוחה מהבוקר״

״כמה קשה זה לבנות כמה סככות בחוץ ולעשות מפגשים בקפסולות?"

״הבית כולו נכנס לסחרחרה ואנחנו עוד מנסים למצוא כיוון״