״מה תעשה אם יחידנית, עובדת חיונית, שסגרו לה את המעון המסובסד?״


״אני לא זכאית למענקי סיוע כי הייתי בחופשת לידה״. למצולמים אין קשר לנאמר. צילום: אלעד גוטמן

העדות של יעל א

אני קלינאית תקשורת, אם יחידנית לבת שנה וחצי שמבקרת במעון מוכר ומקבלת השתתפות מהמדינה בסבסוד המעון. משבר הקורונה תפס אותי ארבעה חודשים אחרי שחזרתי לעבודה מחופשת הלידה, כשבדיוק התחלתי לחשוב איך אני חוזרת גם לעבודה שלי כעצמאית.

ברגע שהמעונות נסגרו, התחיל מירוץ תהיות האם יפתחו או לא יפתחו מסגרות שונות לילדי עובדים חיוניים במתווה מיוחד. מעונות היום המוכרים, שנמצאים בפיקוח וסבסוד של המדינה, לא ניסו בשום שלב לקבל אישור לפתיחה עבור ילדי עובדים חיוניים, בין השאר כי המדינה הפסיקה להם את המימון בשניה שהוכרז על סגר, והם היו חייבים בשל כך להוציא את כל העובדים לחל״ת.

אז מה אמורה לעשות אם יחידנית עובדת חיונית? לחפש בייביסיטר באלפי שקלים? להביא את אבא ואמא ודודים - כולם בקבוצת סיכון - לשמור יום יום על ילדה בת שנה וחצי? ומי אמור לממן את כל זה אם בשגרה אני מקבלת סיוע מהמדינה? אף אחד לא נתן תשובות.

האבסורד הוא שבסוף אני צריכה להישען על סיוע של הוריי: אמא שלי, נכה שהשר שמולי התפאר שהעלה לה בחמישה שקלים את הקצבה מהמדינה, ואבא שלי - פנסיונר של המדינה שצריך לעבוד כדי להשלים הכנסה ולא זכאי לקבל בחל״ת שום סיוע.

הייתי מגישה בקשת סיוע כספי לעצמאים, אבל אני לא זכאית כי לא היו לי הכנסות בשנת 2019, הרי הייתי בחופשת לידה. זה מקומם כל כך דווקא כי אין כמעט הדבקה במעונות ולכן אין סיבה לסגור אותם, ועוד יותר מקומם כי פניתי למשרד הרווחה ולמשרד האוצר ואפילו לכתבים שונים בכלי התקשורת - ולא נראה שזה מעניין אף אחד.


מה לעשות? לחפש בייביסיטר באלפי שקלים? להביא את אבא ואמא ודודים - כולם בקבוצת סיכון - לשמור על ילדה בת שנה וחצי? ומי אמור לממן את כל זה אם בשגרה אני מקבלת סיוע?


נייר עמדה – פגיעה בנשים בתקופת משבר הקורונה





העדויות החדשות שכולם מדברים עליהן: