״בגלל המצב הגרעונות מצטברים. מנהל הבנק התקשר ואמר שאנחנו נוכלים״


״המענקים הם לא תמיכה, זו סתימת פיות״. למצולמים אין קשר לנאמר. צילום: אלעד גוטמן


העדות של שמעון זגורי, ממושב במרכז הארץ


לבת זוגי יש עסק בענף השיפוצים, האחזקות והניקיון, ואני עובד אצלה. הרבה מהלקוחות הם מוסדיים - בתי ספר, מתנ״סים, משרדים בכל התחומים. אבל המוסדות היו סגורים במהלך המשבר, והתבטלו לעסק הרבה עבודות. ככל שהעניין עם הקורונה התארך, עוד סגר ועוד סגר ועוד סגר, העבודות שבהתחלה נדחו כבר התבטלו - זה פשוט כבר לא בסדרי העדיפויות. היו לנו חומרי גלם רבים שפג תוקפם ונזרקו. לא קיבלנו תמיכה ממשלתית, פרט למענקים המסכנים האלה של פה 2,000 שם 3,000… זה לא תמיכה זו סתימת פיות.


היו אצלנו פיטורים. העסק צבר חובות והבנקים לא מתחשבים במצב. הוראות קבע והלוואות חזרו, ואני לא יודע אם זה לא ידרדר לאיזו פגיעה משפטית. מנהל הבנק התקשר אלינו בשבוע שעבר, יש לי שיחה מוקלטת איתו בה הוא קורא לנו נוכלים. בסופו של דבר גם אני פוטרתי מהעסק. לא יכלו להיות לי הכנסות ונאלצתי להסתפק בבדיחה הזו של אבטלה בסך 3,000 שקל.


הגרעונות מצטברים. אומרים שיש הלוואות, קרנות מהמדינה, אבל זו עבודה בעיניים. זה בדיחה. עד שהממשלה מוכנה לתת הלוואה לעסקים שנפגעו מקורונה - היא גם מגבילה אותן מאוד. אם, לדוגמה, צברתי 100 אלף שקל בחובות ומציעים לי 50 אלף זה לא עוזר... הממשלה כיסתה את התחת שלה ולא יותר מזה. אחר כך היא פרסמה כל מיני פרסומים - הנה אנחנו נותנים פה, אנחנו נותנים שם. אבל זה לא מדגדג את המינוסים שהולכים וגדלים כי אנחנו ממשיכים לחיות, ממשיכים להתקיים. הכל פרסומי שווא.

אנחנו בדרך לסגירה, אבל כרגע מחכים לראות אם המצב ישתנה. זה עסק קטן שאין לו הרבה הוצאות כרגע, וכל ההפסדים כבר היו. זה לא איזה עסק כושל עם הפסדים מראש. ב-2018 וב-2019 היו הכנסות והעסק עבד יפה. הוא עובד כבר שבע שנים, גלגל מאות אלפי שקלים בשנה. יש לו פוטנציאל.


פעם לקוחות היו רושמים לי צ׳ק של 30 אלף שקל בלי למצמץ. היום, אפילו על 5,000 הם בודקים עם הבנק, וגם זה חוזר לפעמים

אני חושב שהממשלה היתה צריכה קודם כל לעמוד מאחורי האנשים שנקלעו למצב הזה בעודם בפריסת תשלומים: להקפיא את כל ההלוואות, ולארגן הלוואה מסודרת ללא בירוקרטיה עד תום המשבר. יכלו להקפיא, לדחות תשלומים, לתת ערבויות לבנקים, הממשלה היתה צריכה לתת לעסקים גב. כשהבנקים נוכחו לדעת שהממשלה לא עומדת מאחורי זה גם הם הפסיקו להתחשב. וכמובן שאת כל תשלומי הארנונה וכדומה - היו חייבים להקפיא. לקחו פרה מתה, ומנסים לחלוב אותה. לא לכולם יש חסכונות זמינים, לא כולם עשירים. למזלי אין לי משכנתא, אבל הוצאות רבות אחרות יש. לבת זוגי יש ילד בחינוך מיוחד, יש לה רכב שרכשה ממש לפני הקורונה - כל חודש משלמים עליו 2,500 שקל.


אני אדם שאוהב לעבוד, בלי קשר להכנסות, אני זקוק לתעסוקה לנפש. והעובדה שאני יושב כל היום בין ארבעה קירות… אני משתגע. נמאס לי מטלוויזיה, נמאס לי מהכל… זה נורא, אני מטפס על הקירות. גם לגיל שלי - 58 - עבודה חשובה לבריאות. אני מרגיש פתאום כאבים ברגליים, בגב, בברכיים - דברים שאף פעם לא הרגשתי ופתאום צצו מאז שאני לא עובד.


זו קטסטרופה. אם המצב הזה יימשך נראה הרבה אנשים מתאבדים. יש לי מלא חברים מיואשים לחלוטין. רוב האנשים במצב על הפנים. פעם לקוחות היו רושמים לי צ׳ק של 30, 50, 60 אלף שקלים בלי למצמץ בכלל. היום, אפילו על 5,000 שקל הם בודקים שוב ושוב - יש יתרה, אין יתרה? וגם זה חוזר לפעמים. גם מי שחושב שאינו נפגע נפשית - הוא טועה. יש דברים ששוקעים בנפש שלנו ואחר כך נצטרך להתמודד איתם. איכות החיים ירדה, אנשים לא סוגרים את החודש. זה אבסורד. אנשים שאף פעם לא היתה להם בעיה רושמים עכשיו במכולת.


הממשלה כיסתה את התחת ואחר כך היא פרסמה - אנחנו נותנים פה, אנחנו נותנים שם... אבל זה לא מדגדג את המינוסים שהולכים וגדלים


השפעת משבר הקורונה: עצמאים - שכירים




העדויות החדשות שכולם מדברים עליהן: