״כשאין תרבות האלימות חוגגת״


העדות נגבתה בשיתוף אמנסטי אינטרנשיונל ישראל

ביטר. ״כל בוקר אנחנו מחכים שיתנו לנו לעבוד״



העדות של מחמד ביטר, מנכ"ל ויו"ר סינמאנא, מרכז תרבות בנצרת


אנחנו יושבים בנצרת, עובדים עם כל החברה הערבית. אני עוסק בתחום התרבות, ובא מרקע של עסקים. בהשכלה יש לי שלושה תארים – מהנדס תקשורת, BA במנהל עסקים עם התמחות במימון, ו-MBA בהתמחות בניהול חברות הייטק. בסינמאנא עובדים 15 איש, חלקם בחל"ת וחלקם חזרו לעבוד.

סינמאנא היא חברה שעוסקת בתחום התרבות והפנאי בחברה הערבית בישראל. פעילה ביותר מ-50 רשויות מקומיות ונותנת שירותי תרבות, הפקת פסטיבלים, הפקת אירועי תרבות, הרבה דברים טובים. קהל היעד הוא רשויות מקומיות ובתי ספר. נפגענו קשות בגלל עצירת הפעילות התרבותית כמעט כליל מפברואר. כשהתחילו לדבר על קורונה בעולם, תחום התרבות נכנס להילוך איטי עד עצירה מוחלטת שקרתה במרץ. במרכז התרבות בנצרת הכל נעצר כבר בפברואר. מפברואר עד היום היו אירועים בודדים. עכשיו אנחנו מנסים לגרד מעט פעילות לקראת סוף השנה עם חג המולד - חלק מקוון, חלק בעגלה שתסתובב בישובים.

אנחנו גם אחד הספקים הגדולים של מפעל הפיס בפרויקט בימות פיס. היינו אמורים להרים 45 אירועי מוזיקה השנה. בגלל הקורונה רק אחד יצא לפועל. לא יכולנו לקיים את 44 האחרים, משרד הבריאות כובל את ידינו. קשה לשכנע לקיים אירועים גם לפי הנחיות התו הסגול. קולו של משרד התרבות והספורט לא נשמע בקבינט הקורונה, זה הדבר האחרון שמעניין את הממשלה.

קיבלנו סיוע מהמדינה, אבל לא משהו רציני, הגשנו השגה על כך ומקווים שנקבל יותר. הסיוע ממש מזערי. אני מעסיק אמנים, אנשים אינטלקטואלים, כולם מתפרנסים מהפעילות של עולם התרבות. זו פגיעה מוראלית, לא רק כלכלית. אלה אנשים שזה החיים שלהם. גם אם יתנו להם כסף - זה לא מה שיגרום להם לאושר. זה נכון שצריך כסף כדי להתקיים אבל צריך גם יצירה.

אנחנו חברה מוכת אלימות והפתרון לאלימות זו תרבות. לפני כמה ימים כל המגזר הערבי רעד, בעיקר נצרת והסביבה, על רקע רצח של ילד בן 16 בדקירות סכין בגלל ריב בין ילדים. אנחנו מגיעים למקומות כל כך חשוכים - והתרבות במצב של דממה מוחלטת.

כאבא לילד בן 18, אני באמת מפחד. תרבות היא מפתח חשוב ביותר לפתרון בעיות אלימות וכשאין תרבות האלימות חוגגת. מגיע לי שכשהילדים שלי מטיילים בעיר, אני לא ארעד מפחד. צריך להגיע למצב שכולם צורכים תרבות - כי צריך את זה. אנחנו רחוקים מזה.

עם כל ההבנה למה שמנסה הממשלה לעשות ללא הצלחה לצערי, אני מרגיש שאצל מקבלי ההחלטות יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, משנים החלטות כמה פעמים ביום. אני מרגיש חסר אונים. אנחנו מחכים להחלטה והיא לא מגיעה. כל בוקר אנחנו מחכים שיתנו לנו לעבוד - יש לנו 44 הזמנות, שיתנו לנו אור ירוק. זה לא קורה. זה הפסד של מאות אם לא אלפי שעות עבודה שהשקענו. כל פעם קבענו תאריכים ואז החליטו להפסיק ולהחזיר. שעות על גבי שעות - והכל הפסד.


תרבות היא מפתח חשוב ביותר לפתרון בעיות אלימות. מגיע לי שכשהילדים שלי מטיילים בעיר, אני לא ארעד מפחד. צריך להגיע למצב שכולם צורכים תרבות


אמנסטי אינטרנשיונל ישראל: מדינת ישראל לא מעניקה סיוע הולם בזמן משבר הקורונה




העדויות החדשות שכולם מדברים עליהן: