״תנאי העבודה שלי השתנו לרעה ללא כל פיצוי״


״חברים אמרו לי לא לעשות בעיות ולשמוח על כך שיש לי עבודה״. למצולמים אין קשר לנאמר. צילום :אלעד גוטמן


עדותו של י׳

אני עובד כמטפל במרכז יום לקשישים ברמת גן. בחודשים מרץ-מאי המרכז נסגר, ולאחר מכן חזר ונפתח במתכונת קפסולות. בעבר, העבודה שלי היתה בעיקר לערוך את השולחנות לארוחות, להגיש את האוכל, לפנות את הכלים מהשולחנות ולנקות ולסדר את חדר האוכל. בין ארוחות הבוקר לארוחת הצהריים העבודה שלי היתה בעיקר אחד על אחד: לעזור לקשישים ללכת, לקרוא להם לחדרים לפעילויות, לעשות ולהגיש קפה למי שרוצה וכדומה.


היום זה לגמרי אחרת: בנוסף למה שעשיתי קודם, בין ארוחת הבוקר לארוחת הצהריים אני צריך לעשות שתי הפעלות בנות 45 דקות כל אחת. אני צריך להכין בבית הפעלות (לרוב אני מקריא סיפורים קצרים, בדיחות ומשלים שאני מוצא באינטרנט). לפני הקורונה היו מגיעים מרצים ומפעילים מבחוץ לעשות הפעלות.

מרכז היום היה סגור במשך חודשיים. בחלק מהזמן הזה הייתי נוסע לבתי הקשישים להביא להם אוכל, ובחלק מהזמן יצאתי לחל"ת. באחד הימים התקשרה אליי אחת מהמנהלות ושאלה אותי אם יש לי בעיה לעמוד לפני קהל. עניתי שאין לי בעיה, ואז מרכז היום נפתח שוב וחזרתי לעבודה במתכונתה החדשה.

לא דיברתי עם המעסיקים שלי בעניין, אבל דיברתי עם חבריי העובדים. הם אמרו לי לא לעשות בעיות ולשמוח שבכלל יש לי עבודה בזמן כזה. אבל אני ממורמר מהרעת התנאים שלי ללא פיצוי כספי. לו הייתי יודע מראש שהעבודה דורשת שאבצע הפעלות לא הייתי פונה בכלל לכיוון שכזה. אני חשבתי שהעבודה שלי היא טיפול בקשישים, וזה באמת מה שעשיתי - עד הקורונה.

כל זכות: הפחתת שכר או הפחתת היקף משרה של עובד בשל התפשטות נגיף קורונה




העדויות החדשות שכולם מדברים עליהן: