״אני בת 59 והחזרה למעגל התעסוקה נראית רחוקה מתמיד״


״החזרה למעגל התעסוקה נראית רחוקה מתמיד״. צילום: אלעד גוטמן


העדות של נילי שחר


אני עובדת בבתי ספר, כשכירה בקרן קרב וכעצמאית בפרוייקט אריאל. הגינון הטיפולי בפרוייקט הכניס לי כ-3000 שקל בחודש, וכשכירה הרווחתי כ-5000. 


מאז 15 במרץ, העבודה בפרויקט פסקה ואין לי שום דרך לקבל פיצוי על ההפסד. בנוסף, הוצאתי לחל״ת מהקרן. חזרתי לעבוד ביוני ועד תחילת אוגוסט, ובתקופה זו הייתי בבידוד פעמיים. יום הבידוד הראשון, כדין ימי מחלה, הוא על חשבון העובד, וביום השני והשלישי מקבלים תשלום בגובה 50% מהשכר היומי.


כעת אני ממתינה לשימוע המוני לקראת פיטורין שצפוי להיערך בזום לכל המדריכים בעיר רחובות. התוכנית בה עבדנו נסגרת ככל הנראה.


מהכנסות של 8,000 שקל בחודש נותרו לי כעת רק דמי אבטלה בגובה 4,200 - כמחצית מההכנסות. אני בת 59 והחזרה למעגל התעסוקה נראית רחוקה מתמיד. בבית יש לי שני סטודנטים שנתמכו על ידינו, הוריהם. במילה אחת: דיכאון.


מהכנסות של 8,000 שקל בחודש נותרו לי כעת רק דמי אבטלה בגובה 4,200 - מחצית מהסכום


חיזוק הרשויות המקומיות



העדויות החדשות שכולם מדברים עליהן:

Untitled-1.png

פרוייקט מבית

שותפים לפרויקט:

לוגו סולידריות חדש.png
%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95%20%D7%A2%D7%AA%
89519237_111678010459461_597030738387900
newLOGOwhite%20(1)_edited.png
לוגו אנו חדש לבן שקוף.png