״סגרתם את המשק? תנו לנו משהו להתקיים איתו״


״בחיים לא חשבתי שאזדקק לסיוע מההורים בגילי״. צילום: אלעד גוטמן

העדות של כפיר

אני בן 42. כל 2019 הייתי בחו״ל, בטיול. עד הטיול הזה עבדתי ושילמתי ביטוח לאומי כל חיי. חזרתי במהלך הסגר הראשון, באפריל. כשהסגר נגמר התחלתי לעבוד במסעדה. עבדתי שלושה חודשים, ואז סגרו שוב הכל. ובגלל שלא היתה לי הכנסה רצופה במשך שישה חודשים אני לא זכאי לכלום. המדינה קבעה רף של ותק שנדרש לאבטלה אבל לא יכולתי לצבור אותו כי המדינה החליטה על סגר.

אני מדבר עם ביטוח לאומי פעם בחודש וזה פשוט לא מעניין אותם. אני לא זכאי לשום דבר, לא לאבטלה, לא לאבטחת הכנסה. מתחילת המשבר קיבלתי רק את 750 השקלים שכולם קיבלו, וזה נעלם כטיפה בים המינוס האינסופי של עוד שכר דירה ועוד שכר דירה ועוד שכר דירה.

חסרות לי רק שתי משכורות. מילא, אם זה היה תלוי בי, אם זה היה אני שלא רוצה לעבוד, אבל זה לא תלוי בי, אין עבודה, אין מסעדות. גם כשמגיעים לראיונות עבודה, התנאים מתחת לכל ביקורת - 29 שקל לשעה, טייק איט או ליב איט. לפני כן הייתי מרוויח 120 שקל לשעה במסעדה, ועוד לפני כן הייתי מעצב פנים עצמאי - הייתי מרוויח 17 אלף שקל בחודש.


אבל עכשיו אני פשוט לא עובר את הקאט. על סמך מה? הייתי בחו״ל במשך שנה ומשהו, משלם את הפנקסים של הביטוח הלאומי כמו משוגע כדי לא לצבור חוב. ובשביל מה? כדי לחזור לשוק עבודה מזעזע, שמתעקשים בו איתי על שישה חודשי העסקה רצופים? כל העובדים שהיה להם את השישה חודשים האלה מקבלים עכשיו אבטלה וסבבה להם לשבת בבית. אני לא מקבל כלום וגם לא סבבה לי לשבת בבית כי אני חייב כסף.


הייתי בחו״ל במשך שנה ומשהו, משלם את הפנקסים של הביטוח הלאומי כמו משוגע כדי לא לצבור חוב. ובשביל מה?

אני מסתדר בזכות ההורים שלי. בחיים לא חשבתי שאגיע למצב כזה בגילי. חוסר האונים הזה, שאתה נופל על ההורים שלך - למרות שהם נותנים באהבה, הוא נורא. התחושה היא של אשמה. תחושה לא נוחה. בלעדיהם הייתי עכשיו ברחוב. ויש הרבה אנשים שאין להם את הגב הזה - והם באמת מגיעים לרחוב. אני עכשיו על מינוס 16 אלף, וזה אחרי העזרה של ההורים.

סגרתם את המשק? תנו לאנשים ביטוח לאומי, תנו לנו משהו להתקיים איתו. על מה אנחנו משלמים כל החיים שלנו? איפה הביטוח פה? אלפי שקלים נתתי להם כעצמאי, לא היה לי יום אחד של חוב בביטוח לאומי - וזה לא חזר אלי בשום צורה. התחושה היא שאומרים לי - אם היה לך כסף להיות בחו״ל שנה אז יש לך כסף להסתדר עכשיו. ואיזה? קרעתי את התחת כדי לממן את הטיול הזה, ושילמתי מסים תוך כדי.

אני מרגיש המון אשמה. על הכל - על ההתנהלות שלי. כאילו עשיתי משהו לא נכון. לא נסעתי לאיזה מקום שאני זר בו, אני מפה, אני דובר את השפה, גדלתי בקיבוץ. וזה לא נותן לי מנוח שאני לא יכול לקיים את עצמי במדינה שלי.


אני מרגיש המון אשמה על ההתנהלות שלי. כאילו עשיתי משהו לא נכון. וזה לא נותן לי מנוח שאני לא יכול לקיים את עצמי במדינה שלי


דוח קורונה: מחסור כמדיניות



העדויות החדשות שכולם מדברים עליהן:

Untitled-1.png

פרוייקט מבית

שותפים לפרויקט:

לוגו סולידריות חדש.png
%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95%20%D7%A2%D7%AA%
89519237_111678010459461_597030738387900
newLOGOwhite%20(1)_edited.png
לוגו אנו חדש לבן שקוף.png