״היתה תוכנית מגירה לטיפול במגיפה, ואז הוקם קבינט הקורונה״


העדות של אלון קורן מידן

אני עורך דין העוסק ברשלנות רפואית ורופא שיניים בעברי. נפגעתי מעט מאוד כלכלית וגם לא חליתי בקורונה. עדותי נוגעת ללב המחדל עצמו - טיפול הממשלה בקורונה שבעיניי הינו המחדל החמור ביותר מאז קום המדינה, חמור אף ממלחמת יום כיפור.

לא רבים יודעים כי מדינת ישראל מתכוננת לתרחיש המגיפה כבר משנת 2003 וצוות מומחים במשרד הבריאות גיבש כבר לפני שנים "תורת לחימה" הקרויה "נחשול בריא". מעטים יודעים כי קיים חוק במדינת ישראל ("פקודת בריאות העם") המעניקה סמכויות רחבות למנכ"ל משרד הבריאות לקבל החלטות מקצועיות במהלך מגיפה, לרבות היכן ומתי להטיל סגר. מעטים גם יודעים כי כבר בשנת 2006 התקבלה החלטת ממשלה לפיה האחריות על יישום הצעדים להתמודדות עם המגיפה תהיה בידי משרד הביטחון ובידי רשות חירום לאומית (רח"ל).

המחדל הראשון בטיפול במגיפת הקורונה היה בהקמת "קבינט הקורונה" הפוליטי, אשר נטל, הלכה למעשה, את סמכויות כל הגופים המקצועיים הללו, זרק לפח את תורת הלחימה שגובשה, וקיבל ומקבל עד עצם היום הזה החלטות פוליטיות במהותן, והתוצאה היא אסון בריאותי וכלכלי. הדבר דומה לפיטורי המטכ"ל במהלך מלחמה וניהולה על ידי שרים חסרי ניסיון צבאי. ספק אם המהלכים הללו היו חוקיים, לפחות עד חקיקת "חוק הקורונה".

עד כאן באשר לפרוצדורה, שאין להמעיט בחשיבותה. לגופן של ההחלטות שהתקבלו, המחדלים העיקריים הם אלה:

  1. הימנעות (מסיבות פוליטיות) מסגירת הגבולות לתיירות יוצאת והימנעות מהטלת חובת בידוד על תיירות נכנסת החל מחודש פברואר 2020- הקורונה "יובאה" לישראל על ידי כמה מאות ישראלים אשר יצאו לנופשונים, סקי או משחקי כדורגל באירופה בחודשים פברואר-מרץ, כאשר הקורונה כבר החלה להתפשט במדינות היעד.

  2. היעדר כל דיון רציני במטרת הצעדים הננקטים. האם הכוונה למגר את המגיפה (כמו בניו-זילנד, אוסטרליה סין ועוד) או לצמצמה ו״לחיות לצידה״? דיון כזה לא נערך גם לאחר שהדרך הראשונה התבררה כמוצלחת מאוד, לעומת הדרך השניה בה נקטו ישראל ומדינות נוספות.

  3. הצגת תמונה מעוותת ושגויה באשר ליחס בין הכלכלה לבריאות - מחקרים שנערכו עוד מתקופת מגיפת ה"סארס" מלמדים שאין כל מתח בין שמירה על הכלכלה ושמירה על הבריאות מאחר ומרבית הנזק הכלכלי נגרם מנוכחות המגפה עצמה. מדינות ש"הותירו את כלכלתן פתוחה" כמו שוודיה, נפגעו באופן דומה למדינות שנקטו בסגרים הדוקים. גם כיום רואים כי המדינות שחזרו לצמיחה הן אלה שנקטו מדיניות קשוחה כנגד הקורונה ושמרו על שיעור תמותה נמוך.

להבדיל ממחדל יום כיפור בו שלטה במקבלי ההחלטות קונספציה שגויה, במקרה של הקורונה מדובר בצעידה בעיניים פקוחות אל התהום.


עד היום לא היה כל דיון רציני במטרת הצעדים הננקטים. האם הכוונה למגר את המגיפה (כמו בניו-זילנד, אוסטרליה סין ועוד) או לצמצמה ו״לחיות לצידה״?

המסמך שחזה את הכל: לאן נעלמה התוכנית הממשלתית למלחמה במגפה?


העדויות החדשות שכולם מדברים עליהן:

Untitled-1.png

פרוייקט מבית

שותפים לפרויקט:

לוגו סולידריות חדש.png
%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95%20%D7%A2%D7%AA%
89519237_111678010459461_597030738387900
newLOGOwhite%20(1)_edited.png
לוגו אנו חדש לבן שקוף.png