״מילאנו אולמות, ותוך שבוע הפכתי למובטל״



העדות של אודי רז


כבר כ-15 שנים אני מתפרנס כמוזיקאי. אני מנגן בסוזאפון (הכלאה של טובה ונחש חנק), טרומבון, מלחין, מעבד, שר ומנחה מקהלות.


אני חלק מתזמורת מארש דונדורמה, שפרסמה לפני שנה אלבום-ספר של סיפורים מוזיקליים לילדים בשם ״תנינים על הראש״. זה פרוייקט שעבדנו עליו שנים והשקענו בו אהבה, זמן, כסף ומאמצים רבים. שיתפנו פעולה עם יוצרים מעולים במהלך העבודה: מאייר, בימאית, יוצרי קליפים ועוד, ואחרי כל הלחץ והדאגה זכינו לראות ברכה בעמלנו. הפרוייקט זכה לביקורות מצוינות, היצירה מצאה מקום בלב הקהל והמופעים של תנינים על הראש, עם 16 נגנים וקריין, מילאו אולמות... עד שהגיעה הקורונה, אז נאלצנו לבטל את כל ההופעות, חלקן בהתראה של שבוע ואחרות חודשים קדימה. חלק מהגופים שהופענו במסגרתם לא משלמים לנו עכשיו, או פרסו באופן חד צדדי את התשלום על העבודה שכבר נעשתה.

גם הופעות של הרכבים אחרים, כמו להקת הקולות הצפים שהקמתי והוציאה אלבום ראשון לא מזמן, בוטלו מהר מאוד.

אני מנחה שתי מקהלות חובבים בתל אביב, פעילות שאני מוצא בה הרבה סיפוק ועניין. הנחיית מקהלות קשורה לאמונה שלי שמוזיקה לא אמורה להיות משהו שרק מוזיקאים מקצועיים עושים ואנשים אחרים מאזינים לו. כמו שגם מי שאינו רקדן יכול לרקוד במסיבה או בסלון, גם למי שלא בחר בחיים של מוזיקאי מקצועי מותר לשיר ולנגן עם החברים והמשפחה ולהנות מכל הטוב שיש לעשייה מוזיקלית לתת לנו. גם את הפעילות של המקהלות נאלצנו לעצור עד להודעה חדשה.


אני יכול להבין שבימים רגילים לא פשוט להגדיר איך ומתי עצמאים יכולים להיות זכאים לדמי אבטלה, אבל אלה לא ימים רגילים

תוך שבוע הפכתי למובטל. דבר דומה קרה לזוגתי, שמלמדת ומעבירה סדנאות במסגרות שונות לבני נוער ובוגרים. שנינו נותרנו ללא פרנסה באופן פתאומי, בלי ידיעה מתי הדבר ישתנה.

אני יכול להבין שבימים רגילים לא פשוט להגדיר איך ומתי עצמאים יכולים להיות זכאים לדמי אבטלה, אבל אלה לא ימים רגילים. באופן אובייקטיבי, לא ניתן לעבוד בתחומים שבהם אני, זוגתי ורבים מהאנשים שקרובים אליי התפרנסנו מהם. אי אפשר להופיע מול כמה מאות אנשים או יותר, אי אפשר לפגוש 20 או 30 איש כדי ללמד אותם. מה בעצם מבדיל שכיר שלא יכול לעבוד בגלל אותם תנאים בדיוק מעצמאי? למה לשכיר מגיעה רשת ביטחון בימים אלה ולעצמאי לא, כששניהם שילמו אותם דמי ביטוח לאומי? 

חוסר הוודאות, התהליכים המסורבלים והמבלבלים לבקשת דמי אבטלה ומענק לעצמאים וחוויות אחרות מחלישים את האמון הדל גם כך של עצמאים בכך שהמדינה רואה אותם והם יכולים לסמוך עליה. ראוי גם לזכור שלא כל עצמאי ועצמאית הוא אדם שבחר להקים עסק ולקחת סיכון. יש היום הרבה עבודות שפעם העסיקו בהן אנשים כשכירים והיום מתחמקים מלספק תנאים סוציאליים על ידי העסקת העובדים כעצמאים, לעתים לאורך שנים, במשרה קבועה שאינה דומה כלל לעבודה של פרילנסר.

לא כל עצמאי בחר להקים עסק ולקחת סיכון. יש היום הרבה עבודות שפעם העסיקו בהן שכירים והיום עובדים עצמאים, לעתים לאורך שנים

אני וזוגתי צמצמנו את ההוצאות שלנו למינימום, אנחנו חיים כרגע על כסף שחסכנו. כספי המענק לעצמאים עזרו גם הם קצת. אני מנצל את הזמן הפנוי לכתיבת ספר לימוד הרמוניה ולפרוייקטים נוספים, לא שוקט על השמרים ובונה תשתית שאולי תהיה בסיס לעבודה עתידית, אבל לא יודע כמה זמן נוכל להחזיק כך ומה יהיה המחיר.

אני מקווה שהמדינה תיקח אחריות ולא תפקיר את העצמאים. לא רק מכיוון שאנחנו אזרחים ככל האזרחים, אלא גם כי אנחנו חלק גדול מהכלכלה הישראלית, שאם יקרוס יגרור אחריו עוד חלקים מהכלכלה.


סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה: השפעות משבר הקורונה על עצמאים ושכירים


העדויות החדשות שכולם מדברים עליהן:

Untitled-1.png

פרוייקט מבית

שותפים לפרויקט:

לוגו סולידריות חדש.png
%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95%20%D7%A2%D7%AA%
89519237_111678010459461_597030738387900
newLOGOwhite%20(1)_edited.png
לוגו אנו חדש לבן שקוף.png